החלטה בתיק עש"א 15225-01-12

בפניי בקשה לעיכוב ביצוע  ההליכים בתיק הוצאה לפועל מס'  10-07021-10-6 בלשכת ההוצאה לפועל בנצרת, עד להחלטה בערעור על החלטת רשמת ההוצאה לפועל בנצרת מיום 9.12.2011.

אקדמות מילין

1.         המשיב שימש כעובד של המבקשת, בהיותו המנהל האדמיניסטרטיבי של בית הספר "סמינר סנטר ג'וזף- אקלריקיה" למעלה מ- 30 שנה בבית ספר השייך למבקשת. לאחר שהמשיב פוטר מעבודתו, הגיש הוא לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת תביעה לקבלת סכומים שונים, המגיעים לו בגין עבודתו ופיטוריו ( תיק עב 2763/07 ).

2.         ביום 19.1.2010 הגיעו הצדדים לפשרה, אשר ניתן לו תוקף של פסק דין. פסק הדין חייב את המבקשת לשלם למשיב , בין היתר, סכום של 840,000 ש"ח ברוטו, בתנאים ובאופנים הקבועים בפסק הדין. (להלן: "פסק הדין").

3.         התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לביצוע פסק הדין.המשיב נקט בהליכים לביצוע פסק הדין בלשכת ההוצל"פ בנצרת -תיק 10-07021-10-6 (להלן:"תיק ההוצל"פ").

4.         ביום 19.10.2010 ,הגישה המבקשת לרשם ההוצאה לפועל בקשה לסגירת תיק ההוצל"פ ו/או לצוות שלא לבצע את פסק הדין ו/או טענת פרעתי ו/או לקבוע שאינה חייבת למלא אחר פסק הדין.(להלן: "בקשת הסגירה")

5.         ביום 24.10.2010 ,דחה כב' רשם ההוצאה לפועל מר ריאד קודסי את בקשת הסגירהסגירת .(להלן:"החלטת הרשם").

6.         המבקשת ערערה על החלטת הרשם (ע"ר 11779-11-10) .הערעור נידון בפני כב' השופט ערפאת טאהה.הערעור התקבל בחלקו והתיק הוחזר לרשם ההוצאה לפועל לצורך הכרעה בבקשת הסגירה לגופא ובהתאם לפסק הדין.

7.     כב' רשמת ההוצאה לפועל הגב' רביע ג'באלי דנה בבקשת הסגירה ,והחליטה ביום 9/12/2011  לדחותה.ההחלטה דנן היא נשוא הערעור והבקשה דנן.

הבקשה

8.         לטענת המבקשת, במידה ולא יעוכבו הליכי ההוצאה לפועל, עלול להיגרם לה נזק בלתי הפיך. המבקשת עלולה לעמוד במצב של אי קיום צו רשמת ההוצאה לפועל, ו/או להיות חשופה לפעולת גבייה של מאות אלפי שקלים שאין המבקשת חייבת לשלם למשיב כלל ועיקר, מבלי שיהיה בידי המבקשת אפשרות ממשית לגבות חזרה מהמשיב כשיתקבל הערעור. לטענתה, סיכויי הערעור גבוהים ביותר.

9.         וכן, בהחלטת הרשמת נפלו מספר שגיאות יסודיות. הרשמת לא פעלה בהתאם לפסק דינה  של  ערכאת הערעור.

10.       הרשמת אף פעלה בניגוד לפסק דינה של ערכאת הערעור ,כאשר לא קבעה פוזיטיבית מהם הסכומים שצריך לנכותם לצורכי ביצוע פסק הדין, ואף התערבה בתוכנו של הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין. החלטת הרשמת מובילה את הצדדים למבוי סתום, אין בה חישוב ואין בה הוראה כיצד לבצעו.

11.       בהחלטת הרשמת, נפלה טעות נוספת כאשר חייבה את המבקשת בריבית פיגורים ושכ"ט עו"ד בגין הליכי ההוצאה לפועל.

12.       החלטת הרשמת אינה מתארת נכונה את המחלוקת האמיתית בין הצדדים ובוודאי שאינה מתארת נכונה את טענותיה העובדתיות והמשפטיות של המבקשת.

13.       החלטת הרשמת חסרת בסיס עובדתי, אינה מעוגנת במצב המשפטי לאשורו, מנוגדת לפסק הדין ונימוקי ההחלטה לוקים בחוסר סמכות.

התגובה

14.       אליבא דמשיב ,הערעור הוגש בחלוף המועד להגשתו ולא הוגשה בקשה להארכת המועד. על כן, יש לדחות את הערעור ואת הבקשה דנן.

15.       וכן, יש לתהות על החלטת המבקשת להגיש את הבקשה דנן בפני בית המשפט ולא בפני  הרשמת, אשר נתנה את ההחלטה ולמדה את התיק על בוריו.